ד"ר מילגרם

מרפאה לחיות בית     

הרצל 19, נהריה.  טל. 04-9521666

אוגוסט 2014 - סיפור לעונת המלפפונים

שלום לכולם..

חודש אוגוסט שעבר עלינו (לצערנו במלחמה) לא הביא למרפאה מקרה מעניין.   כל המקרים היו שגרתיים ללא משהו יוצא דופן, ועל כן - אין באמתחתי מקרה חודש כדי לספר עליו. אבל......

כדי שבכל זאת יהיה לכם מעניין, החלטתי לפרסם שני סיפורים מהעבר, שהם מקרים מיוחדים באמת !!!

סיפור  I

האיש הנכון המקום הנכון

בהיותי סטודנט לרפואה וטרינרית , גמר שנה א', (לפני כ 27 שנים) הגעתי לחופשה בבית הורי שגרו קרוב לשפת הים בנהריה. באחד הבקרים יצאתי לים באזור הדרומי ל"חוף סוקולוב".  מי שמכיר את המקום יודע שמדובר בחוף גלי וסלעי, ללא מציל ואפשר בהחלט לומר שזהו חוף מסוכן. ישבתי על החוף, קראתי ספר וממרחק 100 מטר אני רואה ילד כבן 10 מחזיק כלב קטן בידיו ונכנס איתו אל בין הגלים.  ניכר היה בכלב  שהוא לא מעוניין והשתולל בחוסר רצון בידיו.  חזרתי לעניניי ולא התייחסתי.  כעבור   5 דקות אני מסתכל שוב לאותו כיוון ואני רואה את הילד רוכן על קו המים  לחוץ ובוכה.  מבט מהיר נוסף הבהיר את התמונה - הוא רוכן על כלבו ששוכב ללא ניע על החוף בקרבת המים.  לא צריך להיות גאון גדול כדי לתפוס מהר מאוד  מה קרה שם.  הכלב טבע !!     רצתי במהירות עד שהגעתי למקום.  על הקרקע שכב כלב צעיר, כ 7-8 ק"ג בצבע חום, ללא נשימה וללא דופק.   הרמתי את הכלב ברגליו האחוריות וסחטתי את בית החזה.   הרבה מים יצאו משם !!

מיד לאחר מכן החלתי בהנשמה מפה לפה(+אף) כאשר הם סגורים  יחדיו ליצירת נתיב אויר יחיד.    במקביל בצעתי עיסוי של הלב כאשר הכלב שוכב על צידו.  לא להאמין, אבל כ 2-3 דקות, הכלב החל להגיב החל לנשום ופקח את עיניו.  הלא יאמן קרה.    אחר הצהריים באו הילד ואביו אלינו הביתה להביע את תודתם.   שמחתי מאוד לראות כלב בריא שמח ומכשכש בזנבו.

אני מאמין שמקרה כזה הוא כל כך נדיר, בבחינת האיש הנכון במקום הנכון, עד לאפשרות שאולי רק אני הוא וטרינר בר-מזל שנכח בעת טביעה ואף הצליח להציל את הכלב במקום.  חוויה מדהימה.

 

סיפור II

לילה לא רגוע.

לפני כ 16 שנים,  צלצל הטלפון הסלולרי כבר ב 9 בבקר עוד קודם לפתיחת המרפאה.   מולי על הקו  אדם,  איני זוכר אם הציג את עצמו בשמו אבל את סיפורו אני זוכר היטב !!

האיש מספר לי שיש לו כלב מסוג לברדור גדול, מבוגר מאוד, לא מסוגל ללכת ומטיל את צרכיו במקום.   האיש  ביקש להרדים אותו.  בדר"כ כאשר שומעים סיפור כזה,  נאתרים לבקשה מפני שברצונך גם להקל על הכלב אך גם להקל על המשפחה. אך מה אומר לי האיש ? " אני רוצה להרדים אותו בעצמי".  הסברתי לו שדבר כזה לא ניתן  משום שחומרי ההמתה נחשבים לחומרים מסוכנים ואין אפשרות להוציאם מחוץ להשגחתי.   האיש ניסה לשכנע אותי שהוא יודע לעשות זאת, הוא נדר נדר לכלב שכשיגיע הרגע אך ורק הוא ירדים אותו. אמרתי לו שאני מוכן לצאת אליו ולבצע את הפעולה יחד איתו.  אך דבר לא עזר.   הוא עמד על כך שהוא רוצה לעשות זאת בעצמו.  אחרי כ 10 דק' שיחה נפרדנו מבלי שהגענו לשום סיכום בנוגע להמתת הכלב.

אחר הצהריים, אני מקבל שוב טלפון, הפעם למרפאה.  אדם שלא מזדהה, אך חוזר על אותם סיפורים והפעם הוא מציין שמדובר ברוטווילר,   תיקנתי אותו שבבקר הוא דיבר על לברדור,  "כן", הוא הסכים איתי, "לברדור".  הוא כנראה לא הבין או ידע שהטלפון במרפאה הוא של אותו רופא שאיתו דיבר בסלולרי עוד באותו בקר.  שוב קיימנו שיחה של כמה דקות, על כך שהוא רוצה להרדימו בעצמו, ואני מסרב לתת לו את החומרים. שוב, שיחה שלא יוצא ממנה כלום.

ראיתי, ושמעתי כבר הרבה מוזרויות בסביבת העבודה שלי ועל כן, לא התייחסתי לענין ולמעשה שכחתי מכל זה.

4 לפנות בוקר ואני מתעורר.   נראה שתת ההכרה לא שכחה והנושא המשיך להציק לה.   כנראה בעת השינה המח עשה אחד ועוד אחד והגיע לפתרון, הפתרון העיר אותי !!!.   האיש הזה, כנראה ניסה להשיג חומרים כדי להמית בחסד לא כלב , אלא אדם !!.  שהרי נהריה משופעת בבתי אבות. אמרתי לרויטל אישתי שעד כמה שזה הזוי שפתרון מסוג זה צץ מתוך חלום,  אני ניגש עם הסיפור על הבוקר למשטרה. 

  נו, צריך לספר לכם מה עברתי שם ?  גיחוך, צחוק, כל דבר שיחוויר לי עד כמה אני עצמי הזוי. אבל התלונה נרשמה ובסופו של דבר אמרו שיבדקו בבתי האבות בסביבה.

כעבור שעה אני מקבל טלפון - נמצא אדם, אורח,  שהתאבד במלון  "רוזנבלט", הוא הצליח להשיג את החומרים האסורים מבית מרקחת מקומי.  בחדרו נמצאו מספרי טלפון של רופאים נוספים ובתי מרקחת. ביניהם שמי.

הסיפור הזה פורסם ב"מעריב" ביום שלמחרת.

 

 

מקווה שנהיתנתם - ואל תשכחו לטפל כנגד פרעושים וקרציות !!   הקיץ בעיצומו.