ד"ר מילגרם

מרפאה לחיות בית     

הרצל 19, נהריה.  טל. 04-9521666

דצמבר 2014 -  ניוון פרק הירך

ניוון פרק הירך (Hip Displasia)

פרק הירך בכלבים מגזעים גדולים מועד לפורענות.  המגדלים והכלבנים מכירים את התופעה ומכנים אותה "אגן דפוק".   כלב מגזע גדול כגון רועה גרמני,  שנאוצר ענק או לברדור, גולדן רטריוור ורוטווילר עלולים לסבול מהבעיה.  המחלה באה לידי ביטוי כבר מגיל  3  כשהכלב מתחיל לצלוע על רגלו האחורית בעיקר אחרי שקם ממצב מנוחה. אך מה בעצם קורה כאן?  פרק הירך בנוי כמכתש ועלי. את המכתש מהווה האצטבולום - השקע שבאגן, והעלי הוא ראש עצם הפמור.  תנועת ראש הפמור במפרק אמורה להיות חלקה וללא בעיות כל עוד ראש הפמור יושב במקומו, יפה בתוך האצטבולום (המכתש).

אלא ש....  בגזעים הגדולים לא תמיד המפרק סגור בצורה טובה והרבה פעמים ראש הפמור חופשי מדי לזוז אל מחוץ לגבולות האצטבולום.  הדבר נובע או מחוסר התפתחות הסחוס של ראש הפמור, חוסר התפתחות שקע האצטבולום, לעיתים שניהם ביחד.  כפי שיראה בצילום - עצם ראש הפמור תיראה מרוחקת מהאצטבולום.   זוהי הסיבה שכלבים מגזעים גדולים המשמשים להרבעה (זכרים ונקבות כאחת) מחויבים לעבור צילום אגן קודם לזיווג על מנת לקבוע את דרגת החריגה של העצם.  דרוג A  הוא הטוב ביותר אחריו B ויורד לC ו D שממלץ מאוד לא להשתמש בכלב שכזה להרבעות. אנו מעונינים לקבל גורים עם סיכוי  טוב יותר למפרקי אגן תקינים אם נסנן  את מדורגי C ו D אל מחוץ למעגל ההרבעות.  לדוגמה - צילום אגן כפי שנשלח לועדת הערכה. שימו לב לשלמות  ראשי הפמור כפי שמעוגנים בתוך המפרק.


















מדוע חשוב שמפרקי האגן יהיו תקינים ?  זהו בדיוק הסיפור של מקרה החודש.

דונגה הוא רועה גרמני בן כ 4.5 שנים.  בעליו, טל,   בא בתלונה שאחרי מנוחה קשה לכלב לקום ולאחר מכן צולע על הרגל.  מהסתכלות על תנועת הכלב היה ברור שטל צודק.  בדיקת מישוש הראתה שאכן כואב לכלב וצילום האגן לא הותיר מקום לספק - לדונגה היפדיספלזיה חמורה.   ניתן לראות את ניוון ראש הפמור ברגל הצולעת, ותהליך ניווני מתקדם ברגל שעדיין לא צולעת.

הצילום של דונגה


















מסתבר שטל שלא היה מודע למגבלות, הריץ את הכלב על בסיס יומי בעת שעשה ספורט, ולא חסך ממנו מאמץ.  כתוצאה מכך חלה שחיקה מוגברת מאוד של הסחוס עד למצב שנראה כאילו ברגל הפגועה אין סחוס בכלל המכסה את העצם.  ראש הפמור אמור להיראות ככדור יפה ועגול. (ראו תמונה ראשונה והשוו לשניה)

תוצאה כזו אפשרית גם בכלב עם נתונים טובים אך ככל שבעית החריגה של עצם הירך מהמכתש מראש חמורה יותר, כך הפגיעה במפרק, במאמץ או אפילו שלא במאמץ, תהיה חריפה יותר.

אז מה ניתן לעשות  עם פגיעה שכזו ?

א. יש לתת לכלב מנוחה מחלטת. טיולים קצרים, צרכים והביתה.

ב. מתן חומרים אנטידלקתיים לא על בסיס סטרואידים,  ולהרגיע את הדלקת והכאב ובכך להקל על הכלב

ג. מתן חומרים בוני ותומכי סחוס: גלוקוזמין+ כונדריטין סולפט, ויטמין C.

נכון לימים אלו עדיין לא ידוע אם הטיפול התרופתי יצלח. מדובר במספר שבועות של טיפול.  במידה ולצערנו טיפול כזה לא מצליח יש לפנות לדרך הכירורגית. (בדרך כלל הסרת ראש העצם הפגוע)

לסיכום: אם ברשותך כלב מגזע גדול  (ביחוד רועה גרמני),  אין לגרום לכלב מאמץ רב מדי.  צילום אגן בגיל שנה (גמר התפתחות העצמות) הוא רעיון טוב למי שחושש.