ד"ר מילגרם

מרפאה לחיות בית     

הרצל 19, נהריה.  טל. 04-9521666

הריון, לידה וגורים

הריון

את נוכחות ההריון ניתן לבדוק החל מהשבוע השלישי.  הוטרינר יכול לבצע בדיקה במישוש, אולטראסאונד ובדיקת דם. בדר"כ גם רואים את קו העטינים מעובה יותר ואת הפטמות מעט בולטות יותר. בהמשך, העטינים יגדלו יותר, הבטן תגדל ושערות סביב הפטמות ינשרו. 

לעיתים נדירות מתרחשת הפלה במהלך ההריון. אם דבר כזה קורה - יש לברר את הסיבה אצל הוטרינר  עם בדיקות דם וכו', משום שעלולה להסתתר מחלה מסוכנת מתחת לפני השטח, מחלה שבאה לידי ביטוי כאשר הגוף נחלש מעט כמו בהריון.  

בימים האחרונים להריון הכלבה תתנהל בכבדות אך תאכל ותתנהג כרגיל. מן הסתם אתם תכינו מיטת המלטה לכלבה ותדאגו על כל יום שעובר.  אם הכלבה אוכלת, נובחת מתנהגת כרגיל, לא נצפתה ירידת מים  - הכל תקין. לעיתים יש איחור בגלל סתם טעות בחישוב הימים (לדוגמה - הזיווג הראשון לא נקלט, רק השני)

ההמלטה

מנסיוננו, רב ההמלטות מתרחשות בשעות הערב והלילה. קודם לכך הוא יום שבו הכלבה מסתובבת בבית בחוסר נוחות (אלה הצירים המוקדמים אותם היא חשה...), הכלבה אינה אוכלת, נכנסת ויוצאת מארונות, לפעמים רוקעת ברגלה כמעידה שמשהו מציק לה.  משהיא כורעת להמליט - זה בדר"כ לא יקרה במיטת ההמלטה אותה הכנתם לה, לרוב היא תחפש מקום אחר. הגורים יוצאים עטופים בשקיות-קרומים ומחוברים לשליה היוצאת מיד אחריהם.  יש לתת לכלבה לקרוע את הקרומים כדי לאפשר לגור לנשום, ולאכול את השליה.  זה ממריץ אותה להמשיך את ההמלטה ולהתחיל לתת את החלב שאגרה בחודש האחרון.  כל זאת בעזרתו של הורמון המצוי בשליה ונקרא אוקסיטוצין. ההמלטה תסתיים כאשר תראו את הכלבה נינוחה ומניקה את גוריה.   יש כלבות שממליטות בכל פעם גור אחד או שניים בהפרשים גדולים - אפילו במשך יותר מ 24 שע'.  זה עדיין נורמלי !! כל זמן שהיא נראית נינוחה ומניקה אין מה לדאוג.

מתי להתערב?  

1. הכלבה אינה קורעת את השקית ומאפשרת לגור לנשום - עליכם למהר ולעשות זאת במקומה, לנתק את השליה (קשרו חוט על חבל הטבור כ 2ס"מ מבטנו של הגור והפרידו את חבל הטבור לכיוון השליה) רצוי להחזיק את הגור בגפיו האחוריות כשראשו כלפי מטה, ובצע פעולת סחיטה של בית החזה  - כך נסלק נוזלים מיותרים מהריאות.

2. רואים ראש או זנב תקועים בתעלת ההמלטה -  יש למשוך בעדינות ונסות לעזור - אם לא מצליח - להגיע לוטרינר.

 

3. הכלבה לוחצת ודבר לא קורה -  להגיע לוטרינר

 

4. ירדו מים ודבר לא קורה - להגיע לוטרינר

 

טיפול ראשוני בגורים

 

ברוך השם,  ההמלטה מאחורינו.   יש להניח לכלבה לעשות את כל הטיפול בעצמה !! אם לדעתכם קיים גור שאינו מוזן מספיק - יש לעזור לו ולקדמו יחסית לאחיו, כנראה החזקים ממנו. ההזנה בחלב האם חשובה מאוד ב 12-24 שעות הראשונות והסיבה לכך - העברת נוגדנים בחלב האם לגור. נוגדנים  אלו יגנו עליו כנגד מחלות עד גיל 6-7 שב'

לעיתים נולדים מס' גבוה מאוד של גורים - יש לעזור לאם ע"י הזנת הגורים בחלב מפורמולה חיצונית עד התחלת גמילתם בערך בשבוע השלישי.

לצערנו  - לא כל הגורים חזקים דיים. גורים אלה הם בדר"כ האחרונים להיוולד וגם הקטנים יותר. ניתן לנסות להאכיל אותם יותר, אך הרבה פעמים לא נצליח להצילם. (גם בעזרת הוטרינר)

 

לאורך תקופת ההנקה - אנו ממליצים לכלבות מגזעים קטנים - בינונים לקבל תוספות סידן בצורת כד' בדר"כ כ 300mg סידן ליום לכל גור. לדוגמא 5 גורים - יש לתת כ 1500mg סידן ליום. הסיבה לכך היא שהגורים צורכים כמויות אדירות של סידן מאימם ב 3-4 שב' הראשונים ללידתם. הסידן שמועבר אליהם בדרך החלב, יוצא בסופו של דבר מהדם של אמם ומעצמותיה. אם לא תנתן לה אספקה מכובדת של סידן תירד רמת הסידן בדמה לרמה מסוכנת שתגרום לה לתופעות עצביות קשות, שעלולות להביא למותה. תופעה זו נקראת אקלמפסיה.  אם זה קורה יש לקחת את הכלבה לוטרינר - זוהי בעיה מוכרת היטב ופתרונה יחסית קל.

הגמילה

החל מגיל 3 שב' יש להתחיל את תהליך הגמילה, תהליך שיאפשר לכם למסור את הגורים כבר בגיל 5 שב' ויחסוך מהאם את הכאב מההתעסקות הנמרצת בפיטמותיה. השיניים מתחילות להנץ והדבר מכאיב לכלבה. בגיל 5 שב' היא כבר ממש דוחה את הגורים.

לצד ההנקה הנמשכת כרגיל - יש להציג לגורים מזון גורים מרוכך בהרבה חלב. עם הזמן להפחית את כמות החלב, להרגיל את הגורים לטעמו של המזון המסחרי, לדלל את החלב יותר ויותר עד שההרטבה תיעשה במעט מים בלבד, השלב הסופי כמובן  - להגיע למזון יבש ללא רטיבות כלל. כל זאת יש לעשות בשבועיים ואין בכך שום בעיה.