ד"ר מילגרם

מרפאה לחיות בית     

הרצל 19, נהריה.  טל. 04-9521666

ינואר 2014 -  הסתבכות מחלת הפרוו בגור נטוש

מחלת הפרוו היא מחלת גורים קשה שכל העוסקים במלאכה, וטרינרים, מטפלים, מאלפים וכו' מעדיפים לא להיפגש בה.  במדור החיסונים והטיפולים בגור, באתר שלנו, מדובר על המחלה וכדאי להתעדכן בפרטים עליה.  בקצרה אחזור על העיקר - מדובר בפגיעה קשה בדופן המעי של גור הכלב, עד למצב שבו הגוף מתחיל לאבד דם וחלבונים נוספים דרך המעי הפצוע לאורכו.  המחלה דורשת אישפוז של מספר ימים עם ערוי ורידי וקוקטייל מיוחד של תרופות בהתאם למצבו של הכלב, ולצערנו עלולה להסתיים במוות.

על הגורים להתחסן היטב כנגד המחלה - 3 פעמים - כך שהסיכויים לחלות בה פוחתים מאוד. לצערי, לא כולם עושים זאת.  כתוצאה מכך, מגיעים אלינו כלבים חולים בפרוו בעיקר בשתי עונות: בתחילת הקיץ - עם עלית הלחות באויר מאי-יולי,  ובאוקטובר-דצמבר.

לשמחתי, עלי לציין שכל אותם גורים  שהגיעו  למרפאה בזמן סביר לאחר תחילת  מחלת הפרוו - שרדו בשנה האחרונה !!   גורים שהגיעו במצב של שוק - יובש, איבוד דם רב וכו', לא שרדו.

הגור שהגיע אלינו קצת אחרי אמצע החודש - הגיע ממושב בצפון ובעליו - לאחר ששמע את העלויות הכרוכות בטיפול ביקש להרדים את הכלב.  מאחר ואינני מוכן לעשות דברים כאלה, הצעתי לו מחיר מעט יותר סביר מבחינתו ושכנעתי אותו  ששווה לנסות להציל את הכלב.  הוא היה מוכן להשקעה בסיסית בטיפול.  שנינו לא ידענו על סף איזה בור אנו עומדים.

כבר בליל האישפוז הראשון הבנתי כי מדובר במקרה חריג.  בנוסף להתנהגות הקלינית האופיינית לפרוו, הגור היה מבצע תנועות כאילו משהו תקוע בבטנו כמו גוף זר.   בדיקה מהירה העלתה כי מדובר במצב הנקרא - "הישתרוולות"  Intosuseption .    זהו מצב ייחודי שבו המעי מטפס על עצמו ולמעשה יוצר מצב של כמו טלסקופ או אנטנה (מהסוג הישן) הנכנס לתוך עצמו.  (ראו תרשים) .











בבקר התקשרנו למשפחה וסיפרנו להם על הצרה הכפולה שנפלה על הגור.   לא הפתיע אותנו שהתגובה היתה להרדים את הגור מידית, משום שאין להם  את היכולת לשלם את הניתוח והטיפול הכללי. מאחר וחשבתי שלמרות הקושי הרב עדיין שווה להילחם על חייו של הגור  הודעתי לבעלים שמעתה ננסה להציל את הכלב באמצעות תרומות, אך אם הכלב  ישרוד - הוא ילקח מהם ויעבר לאימוץ.  לא נתקלתי בשום התנגדות.  

לשמחתי יש על מי לסמוך - וסיוון  כהן ידידתנו הקרובה, התגייסה מיד למשימה.   נוהל קבוע במרפאה הוא שכאשר מגיע כלב /חתול נטוש בידי אדם שמצא אותו ברחוב - עלות הטיפול נחלקת בינו וביננו.  כל אחד מתנדב בחצי.   זה בדיוק מה שהוסבר לסיוון,  והיא השתדלה לעמוד ביעד.

כבר למחרת אחה"צ הכלב נותח ההישתרוולות המעי שוחררה ועל פניו נראה שהמעי לא נימקי. 












ניתן לראות בתמונה את האזור הלבן  והסמוך לו ששוחרר מתוך המעי שלכד אותו.  זהו למעשה הצקום  (המעי העיוור)  שיושב בקצה המעי הדק ונדחף אל תוך המעי הגס..  הרושם הכללי היה חיובי.  בשני ביקורי לילה שעשיתי -  הכלב חזר להכרה, נראה שהתאושש מעט  והיו הרבה הפרשות מסריחות שהשתחררו בעקבות שחרור החסימה.    התקווה  להצלחה  היתה גדולה אך לצערנו - בבקר הכלב מת.  

הצירוף הקטלני שבין מחלת הפרוו והסיבוך הנוסף הוא בהחלט קשה לרפוי אך אין בליבי ספק ששווה התמודדות.   לגדוע את  פתיל חייו של הגור  בהנף זריקה אחת - לא מתקבל על הדעת !!

ולכל הקוראים:  לכו לחסן את הגורים - אל תגיעו למצב שבו הכלב חולה בפרוו,  50%  שזהו גזר דין מוות עבורו.