ד"ר מילגרם

מרפאה לחיות בית     

הרצל 19, נהריה.  טל. 04-9521666

ציסטה שחלתית

כלבה מתייחמת בממוצע כל 6 חדשים וחתולה מתייחמת כל השנה עם דגש על חורף (לקראת המלטה באביב)
התייחמות הכלבה מלווה בהפרשות אדמדמות והתנהגות כזו המזמינה הזדווגות בפרט כ 9-10 מתחילת המחזור לקראת הביוץ.
אצל החתולה המצב מעט שונה: היא מתייחמת לתקופה של 5-7 ימים (אם נכנסת להריון מפסיקה את היחום מיד) ואם אינה בהריון תמשיך להתיחם בהפסקות של שבוע בין יחום ליחום.
הגורם האחראי ליחום הפסיולוגי וההתנהגותי הן כמובן השחלות. וזו בדיוק הסיבה שבעת עיקור - האיבר העיקרי אותו צריך לנטרל ולסלק הן השחלות ולאו דוקא הרחם.  אם לדייק - השחלות מיצרות הורמון הנקרא אסטרוגן שהוא האחראי לתמונת היחום הן התנהגותית והן פסיולוגית.

בכל פעם שהיחום הסתיים ללא כניסה להריון,  כמות האסטרוגן יורדת והזקיק שבו ההורמון נוצר מתנוון.  בעת ההריון הזקיק הופך לגוף צהוב ומפריש פרוג'סטרון על מנת לתמוך בהריון אך זה כבר נושא אחר.

לעיתים לא כל כך נדירות - הזקיק האחראי ליצור האסטרוגן גדול מאוד, דבר שיכול להאריך ולהעצים את תופעות היחום ויש אף מקרים שאינו מתנוון עקב שיבוש בהליכים ההורמונליים המושפעים מבלוטת יותרת המח.  זקיקים כאלה גדולים, מפרישים ונקראים ציסטה שחלתית.

הביטוי המיידי של ציסטות שחלתיות הוא יחום ארוך ובלתי פוסק.  הכלבה מותשת החתולה מותשת ולבטח הבעלים.
היו מקרים בהם נאלצנו לנתח על מנת לפוצץ ציסטה כזו (כאשר טיפול תרופתי אינו עוזר), אך ברב המקרים עיקור פותר את הבעיה באופן מיידי.

מצורפת תמונה של ציסטה שחלתית בחתולה
.