ד"ר מילגרם

מרפאה לחיות בית     

הרצל 19, נהריה.  טל. 04-9521666

פברואר 2013 - יחום ודימום חריג

למשפחת שושן  זוג כלבים גדולים מגזע דוג דה בורדו ושני כלבים קטנים.  ביום שישי בבקר, התקשרו אלי ודווחו שהכלבה הגדולה נאלה חלשה, אינה מסוגלת להתרומם מרביצתה, ומתנשמת בכבדות. הזמנתי אותם בדחיפות למרפאה.   כעבור כחצי שעה הגיעה גיל, בת המשפחה, משוחררת מזה מס' חודשים מהצבא (יש לכך משמעות בהמשך.....) עם נאלה. התיאור שנמסר עוד מהבית תאם את מה שראינו במרפאה: התנשמות וחולשה כללית. בבדיקה פיסיקלית: הכלבה בשוק מסוים, טמפ' גוף 36.7 (צריך להיות 38.6).  כמו כן ראינו אנמיה חריפה, מתוך הסתכלות בריריות העיניים והחניכיים. מסתבר שנאלה כבר ביחום שבוע והיא מדממת ללא הפסק ממערכת המין שלה. אין דבר מפתיע בכך, כל בעלי הכלבות יודעים עד כמה הפרשה של סרום דמי מלווה כל יחום.  אך במקרה של נאלה, ההפרשה הדמית היתה שונה: לא רק שההפרשה היתה דם (!) היא היתה מלווה בקרישי דם.   בדיקת הדם במרפאה העלתה שני ממצאים חמורים: א. תאי הדם הלבנים (אלה האחראים על מלחמה בזיהומים חידקיים וויראליים) מצויים ברמה גבוהה מאוד וחריגה !!   מעל 83,000 בסמ"ק.    בדלקות רגילות בהן אנו נתקלים במרפאה רמת התאים הלבנים תגיע עד 40,000,  כולל גם דלקת ברחם. ב. רמת הכדוריות האדומות האחראיות על אספקת החמצן לגוף - נמוכה מאוד, הכלבה אנמית מאד - בערך שליש מהמקובל עקב איבוד דם מתמשך. 
















בדיקת הדם של נאלה: חדי העין שביננו יכולים להבחין בשכבה עבה ורודה-סגולה   (Buffy coat)  בין הנוזל השקוף(סרום הדם) לבין תאי הדם האדומים בתחתית (בורדו כהה). שכבה זו עבה במיוחד ועשויה מאלפי תאים לבנים בכמות כזו שבבדיקת דם רגילה בקושי מבחינים בה.

הטיפול הראשוני כלל עירוי ורידי של נוזלים, ומתן אנטיביוטיקה וסטרואידים.  המשפחה נתבקשה להביא את כלבם  בוץ'  (הדוג דה בורדו השני) לצורך לקיחת דם.  נאלה היתה חייבת לקבל מנת דם.












בוץ' תורם דם          

ואכן, לאחר מתן הדם - נאלה הרגישה הרבה יותר טוב.  היה ברור לנו שמקור הדימום הוא מהרחם עצמו.  עלו השערות שבוץ' זיווג את נאלה וגרם לה לקרע בנרתיק, אך בדיקה וגינלית לא הראתה שדבר כזה קרה.  במישוש הבטן, הרחם נימוש לא מוגדל במיוחד, ותואם את גודלו של רחם בייחום.  עם כל לחיצה על הרחם - מופרש עוד דם וקרישי דם !!   היה ברור שאת היחום הזה צריך להפסיק.  ההשערה הטובה ביותר אליה הצלחנו להגיע: קרע בכלי דם של הרחם ואיבוד דם לתוך הרחם.   כאמור אחרי ערוי הדם - נאלה הרימה את ראשה, נשמה בקלות והראתה יציבות טובה. התאוששות כזו גרמה לנו לחשוב שנחכה 12-24 שע', אולי מתן הטיפול האנטיביוטי וערוי הדם ישפרו את הכלבה ללא ניתוח.  הייתה דילמה אמיתית.   כאן הכנסו לתמונה את ד"ר שירלי פורמנסקי - שהיא מומחית לרפואה פנימית מחיפה.   עם כל נסיוני רב השנים, לא נתקלתי בדימום כל כך מסיבי מרחם בעת יחום.  הערכתי ששירלי, כמומחית אולי נתקלה בדבר שכזה בעברה, שהרי מומחה רואה בכל שנה לפחות פי 10 יותר מקרים בתחום התמחותו מאשר רופאים וטרינרים כמונו.  בשיחת התייעצות עמה החלטנו ללכת על ניתוח בהקדם האפשרי.  ואכן כך היה.

בתוך כשעה כבר היינו עם הרחם בחוץ וכלבה בהתאוששות. זוכרים שגיל השתחררה לפני מס' חודשים ?  ממש לפני הניתוח, אם המשפחה הגיעה למרפאה וסיפרה שביחום הקודם  לפני חצי שנה נאלה הרגישה לא טוב מס' ימים ובגמר היחום חזרה לעצמה.  את זה גיל לא יכלה לספר כי שירתה בצבא !!.  בדיאבד מסתבר שהיתה זו אינפורמציה חשובה שהיתה עוזרת בהליך ההחלטה !!

את הרחם שהוצא מגופה של נאלה בדקנו  וגילינו שהיא סבלה מדלקת כרונית ברחם - כנראה עוד מהיחום הראשון - דלקת של רירית הרחם הנקראת אנדומטריטיס, ללא הפרשת מוגלה לחלל הרחם.  עקב הדלקת החריפה, נראה שנימי הדם של דופן הרחם עברו הרחבה וכתוצאה מכך קרעים ודליפות של דם מהם. התופעה הזאת נדירה וללא טיפול מהיר ואגרסיבי תביא למות הכלבה בתוך מס' ימים.










.

 כבר באותו ערב שבת קיבלתי טלפון מגיל שנאלה מרגישה טוב, וכן, כולנו מרגישים טוב עם החלמתה.